“שבוע היזמות הגלובלי” הוא פרויקט עולמי המתקיים בכל שנה ב-140 מדינות במקביל ומטרתו לעודד חדשנות, דמיון ויצירתיות כמפתח לעצמאות כלכלית.
במסגרת זו פרויקט ‘יזמות על הבר’ נועד להפגיש את מי שרוצים להיות כאלה עם יזמים ותיקים בברים ברחבי הארץ ולשוחח עימם על יזמות בגובה העיניים ועל כוס בירה.
השנה, במסגרת שבוע היזמות, בקרתי בשלושה מפגשים כאלה של 'יזמות על הבר'. שלושתם היו מאוד דומים זה לזה. רוב רובם של המשתתפים בהם היו צעירים בשנות העשרים והשלושים של חייהם והיזמות שהם דנו בה הייתה יזמות היי טק של הקמת סטארט אפים טכנולוגיים.
אך ביום ראשון חוויתי התכנסות של 'יזמות על הבר' אחרת. הפעם היו המשתתפים ברובם בשנות החמישים והשישים של חייהם. אלה לא היו צעירים בראשית תקופת הבגרות של חייהם אלא בעלי שיער אפור שנמצאים כבר בתקופת המעבר מתקופת החיים של הבגרות לתקופת חיים חדשה ואחרת, בחייהם.
הבר היה הפעם מלא הרבה יותר מאשר במפגשים הקודמים של 'יזמות על הבר' שבקרתי בהם. סביבו הצטופפו רבים שמצאו עצמם כבר זמן רב ללא עבודה כשהם מתקשים מאוד למצוא מקומות עבודה שיהיו מוכנים להעסיק אותם בגלל גילם, למרות כישוריהם וניסיונם הרב.
הם כאן כי הם רוצים לשתף זה את זה בשאלה איך להיחלץ מהמצב שאליו הם נקלעו. היזמות בהקשר זה, נתפסת כמילת קסם שיש בה הבטחה שעדיין אינה ברורה, אך היא מספיק מלהיבה על מנת לכנס ולרתק אותם בערב גשום, בבר דולף, שמערכת השמע בו לא עובדת, ויש צורך להתאמץ מאוד על מנת לשמוע את הדוברים.
למרות שמי שציפה במפגש הזה לקבל תשובה ישירה לשאלה כיצד אני חוזר שוב למעגל העבודה, לא קיבל אותה, התרחש בו משהו חשוב אחר - תחילה של דיון בשאלה למה אנחנו מתכוונים כשאנו מדברים על 'יזמות השיער האפור' ובמה היא נבחנת מצורות אחרות של יזמות.
בדיון 'שולחן עגול' שעמד במרכזו של הערב התחיל להתברר כי המדובר הוא ביזמות שהיא שונה מהותית מהדימוי הרווח שיש לנו על יזמות - אותה יזמות המזוהה עם אותם יזמי הי טק בני העשרים שעימם נפגשתי במופעי 'יזמות על הבר' האחרים שנערכו במסגרת שבוע היזמות.
מטבע הדברים בדיון של 'שולחן עגול' כזה כל מה שניתן להשיג הוא רק להעלות את השאלה, לא למצות אותה. וכוונתי בפוסט זה היא לעורר את המשך הדיון לבירורה. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על 'יזמות השיער האפור'?
ואני אתחיל בכך בזה שאציג תיאור תמציתי של מספר מאפיינים המייחדים את 'יזמות השער האפור', כפי שאני מבין אותה.
ראשית, יזמות אינה תכונה השמורה לאותם יחידי סגולה השואפים להקים מיזמי ענק טכנולוגים שיכבשו את העולם דוגמת מארק צוקרברג או סטיב ג'ובס. זו היא יזמות אחרת – יזמות של החיים. זו נדרשת מכל אחד מאתנו במצבים של גמר תקופת חיים אחת ומעבר לתקופת חיים אחרת, וכל אלה שהצטופפו ליד הבר היו במצב כזה. במובן זה אני יכול לצטט את דונאלד טראמפ, היזם והסופר האמריקני שרובכם מכירים מתוכניות הטלוויזיה הרבות שהוא משתתף בהן. בתשובה לשאלה מה היא יזמות, הוא ענה "כולנו יזמים של החיים".
שנית, היזמים של השיער האפור אינם חותרים להתעשרות או להקמת עסקים גדולים. ברובם הם יסתפקו בעסק קטן שייתן להם המשך של פרנסה, עניין ובעיקר יחזיר משמעות לחייהם. רובם ישיגו זאת אם יצליחו להקים עסק קטן או זעיר, כלומר מיזם המעסיק את עצמם ואולי גם מספק פרנסה לעובד או שניים נוספים.
שלישית, להיות יזם של השיער האפור זה בבסיסו לא רק להקים עסק כזה אלא ליזום שינוי אישי פנימי שיאפשר להיערך למציאות החדשה העומדת כיום בפנינו כאשר העלייה המדהימה בתוחלת החיים נותנת לנו הזדמנות לתקופת חיים חדשה שעשויה להמשך עוד עשרים שנה בטרם נעבור לתקופת הזקנה הגריאטרית של חיינו.
אז מה דעתכם? אשמח אם אצליח לעורר בכם דיון אינטרנטי, ולא רק, על כך.
אני מצדי אשמח לארח באתר הזה, אתר 'הגיל הנעלם' פוסטים שיציגו גם דעות אחרות. מה שחשוב הוא שנמשיך את השיח שהתחלנו בו על הבר.
צבי לניר