תבונת עת התבונה – החיים לצד הקורונה

לאחרונה מעסיקה אותי שאלת 'החוסן של עת התבונה'. יש לה היבטים מעניינים רבים שעדיין לא נחשפו. ואני מתכוון להוציא בקרוב מספר סרטונים קצרים שיעסקו בכך.

חוסן אישי מוגדר כ"היכולת להתמודד באופן מוצלח עם מצבים קשים ולהשתקם מהם על מנת להמשיך ולקיים את הרווחה האישית (ה- Well Being) של האדם". אך לתפיסתי זו היא הגדרה לא שלמה.

חוסן אישי הוא גם היכולת לסגל את עצמנו במהירות למציאויות חדשות ולדעת להפיק בהן את הרווחה האישית - ה- Well Being שלנו.

אני מדגיש זאת כי אנחנו עומדים עתה בפני הצורך לסגל עצמנו למצב חדש. לאחר כשנתיים של חיים בתוך הקורונה אנחנו צריכים לסגל את עצמנו לחיות לצד הקורונה. מה המשמעות האישית של מציאות חיים חדשה זו לגבי כל אחד מאתנו?. איך להפיק את המרב ממציאות חיים חדשה זו ל- Well Being האישי שלנו?.

לי אישית אין עדיין את התשובה לשאלה זו. כהרגלי, אני חוקר כל שאלה חדשה מתוך ההתנסות אישית תחילה בה. ומה פשוט יותר מאשר להתחיל להתנסות בטיול לחו"ל - טיול לצד הקורונה כסטרטר להתחלה חדשה.

הרצון לצאת עתה לחופשה בחו"ל אינו מיוחד לי. צריך רק לצפות בטלוויזיה בהמוני ישראל המצטופפים בתורים הארוכים והדחוסים של דלפי חברות התעופה בנתב"ג. מה שהם עושים הוא לא 'חיים לצד הקורונה' ומכך רציתי למנע - לא ללכת עם העדר.

אז יחד עם חבר טוב שגם גילו נושק כבר לשמונים וגם הוא חי וממצה את תקופת התבונה של חייו, החלטנו לממש את זה בדרך אחרת. ליהנות מהטוב שהחיים שלצד הקורונה יכולים לזמן לנו, ככל האפשר מבלי לסכן את עצמנו ואת האחרים בהדבקות הקורונה.

ובכך אני רוצה לשתף אתכם בקצרה.

ראשית בחרנו ביעד מרתק שלא נמצא היום ברשימת היעדים הפופולריים על הישראלים – קראקוב שבפולין – אחת הערים העתיקות והיפות ביותר באירופה שמזמנת גם אפשרות להתאוורר קצת גם מהחום והלחות של הקיץ הישראלי ומדי פעם אף יורדים בה גשמים.

בחרנו בפולין גם כי היא נמצאת ברשימת המדינות הירוקות וכל מה שנדרש על מנת להיכנס אליה הוא רק הצגת תעודת התחסנות. ובחרנו בטיסה שיצאה ביום שלישי סמוך לחצות וחזרנו לישראל בשבת בבוקר – מועדים בהם נתב"ג כמעט ריק. ואני חברי, כל אחד השתרע על שורה שלמה של כסאות ועבר את שעות הטיסה בשינה נעימה היציאה והכניסה הייתה מהירה וללא תורים – ממש חלק. גם בקראקוב, שבדרך כלל עמוסה בתיירים, נהנינו מעיר ריקה מתיירים.

מחיר הטיסה, המלון ( 4 כוכבים) ויתר ההוצאות בטיול היו נמוכים להפליא. למעשה ההוצאה על ביטוח הטיסה (ובעיקר סעיפי הביטוח בפני מצבי הדבקות בקורונה שהקפדנו לכלול אותם בביטוח) והתשלומים עבור בדיקות הקורונה הרבות שנדרשנו להם על מנת לצאת ולחזור לישראל ועל מנת לקבל אישור עליה למטוס, לא עלו פחות בהרבה מסך כל ההוצאות האחרות שהיו לנו בטיול. זאת למרות שלא ניסינו לחסוך בהם, כולל מלון ארבעה כוכבים וארוחות גורמה עם יינות משובחים. ממש נהנינו. הרגשנו כפריבילגיים, או אם תרצו, כ"מלכים". שולח לכם שתי תמונות. האחת של השער לחומת העיר העתיקה של קראקוב ממנה תוכלו להתרשם עד כמה קראקוב הייתה ריקה מתיירים.

והשנייה, מביקור בשוק האיכרים שממנה אולי תוכלו לחוש את ריח הלחם הענק שעושה חשק לבצוע ולטעום אותו. כמטאפורה לחשק לחגוג את המעבר מהחיים בקורונה לחיים הנבונים בצד הקורונה.

אם גם אתם רוצים לחגוג את היציאה לחופש בטיול התאווררות קצר בחו"ל, מהרו. כי מה שאופייני לחיים שלצד הקורונה הוא שהדלתות ההזדמנות בה נפתחות ונסגרות וצריך להיכנס בהן כל עוד הם לא נסגרו שוב.

ואם היעד שתבחרו היא קראקוב ואתם זקוקים לאינפורמציה מלאה יותר, אל תהסס לפנות אלי ואשמח לעזור.

מקווה שכולכם בטוב

צבי לניר