יזמות אפורי השיער

כשאנחנו חושבים על יזמים יש לנו מן המוכן את הדימוי על בוגרי 8200, צעירים שמשתחררים וממהרים להקים סטארט אפים בשנות העשרים או השלושים של חייהם.

ובכן כדאי שתתחילו להכיר את גל היזמים החדשים – הפנסיונרים.

לפי דיווח של מכון המחקר המתמחה בחקר מגמות היזמות בארה"ב, ה- Kauffman Foundation , כ- 40% מהמיזמים והעסקים הקטנים החדשים שנוצרו ב 2013 באמריקה הוקמו על ידי בני 55-65. זאת לעומת רק כ- 26% מהעסקים החדשים שהוקמו אותה שנה על ידי בני 25- 35.

הצפי הוא שמספרם של היוצאים לגמלאות או המתקרבים לכך, שיקימו עסקים קטנים בשנים הבאות ילך ויגדל, בעוד שנראה שמספר העסקים המוקמים על ידי הצעירים נמצא בירידה. זו היא השנה השלישית ברציפות שאמריקה סובלת, מירידה בעסקים חדשים המוקמים על ידי צעירים. ואם מגמה זו תמשך, היזמים החדשים – 'יזמי אפורי השיער' הם שיהפכו לגלגל התנופה העיקרי להתפתחותם של עסקים חדשים.

במחקרים שבחנו את המניעים הדוחפים את גל 'יזמי אפורי השיער' להקים עסקים ומיזמים חדשים, נמצא כי הקושי במציאת עבודה כשכירים בגילאים שלפני היציאה לפנסיה ואף כבר בשנות החמישים, וכל שכך, לגבי אלה שרוצים להמשיך לעבוד גם לאחר היציאה לפנסיה, הוא רק גורם אחד, ולאו דווקא העיקרי.

היזמות של אפורי השער קשורה לא פחות מכך בהכרה כי בעקבות העלייה הדרמטית בתוחלת החיים, נוצרה עתה הזדמנות לסבב שני של תקופת חיים פעילה שהם יכולים לחיות אותה במקום להיכנס לתקופת זקנה מתמשכת עם היציאה לפנסיה.

ובתקופת החיים החדשה הזו הם רוצים להמשיך וליצור. רבים מהם רוצים, אחרי שנים ארוכות כשכירים, להיות מעתה יותר אדונים לעצמם ולבנות עסק שייתן משמעות לחלק השני של חייהם.

היזמים אפורי השיער לא רק נראים אחרת מהיזמים הצעירים, הם גם שונים מהם בגישתם וביכולותיהם. החלום הוורוד שלהם אינו לעשות 'אקזיט' ואף לא להתעשר. הם מוכנים להסתפק בכך שהם מקיימים עסק שמבטא את השאיפות ואת תבונת החיים שלהם.

ומסתבר כי היזמים אפורי השער לא רק מקימים יותר עסקים מהצעירים, העסקים שהם מקימים הם יותר ברי קיימה מאלו של הצעירים. מספר העסקים המצליחים המוקמים על ידי בני חמישים ומעלה הם פי שתיים מהעסקים המצליחים המוקמים על ידי בני 25 ותחילת שנות השלושים.

יש להם ציפיות ראליות יותר על מה שניתן להשגה ומה שלא וכמה זמן והשקעה יידרש על מנת לממש את מה שניתן להשיג. הם מגלים מהר יותר בעיות, וכשלים ומפעילים מערכות שיקולים עשירות יותר בהתמודדות עימם. הם גם בנויים טוב יותר לבצע תפניות טקטיות ולגלות גמישות ואורך רוח על מנת להשיג את המטרה האסטרטגית שלהם.

לרובם יש את עיקר ההון ההתחלתי שהם נזקקים לו לפתיחת העסק ולמימונו בתקופה הראשונה ועד להפיכתו לרווחי. על כן הם יציבים יותר מבחינה פיננסית ופחות נזקקים להלוואות בנקאיות מהעסקים המוקמים על ידי צעירים.

רוב העסקים שהם מקימים הם עסקים קטנים או זעירים (פחות מ-4 עובדים) אך בארה"ב בה עסקים קטנים יוצרים כשני שליש מכל מקומות העבודה שמייצר הסקטור העסקי, השפעתם על שוק העבודה כבר ניכרת ומוערכת.

עסקים כאלה הם חשובים להתפתחות שוק העבודה גם מאחר והם מעדיפים להעסיק עובדים צעירים המסוגלים לחפות על חולשותיהם בעיקר בתחומים הטכנולוגים והשיווקיים. ובכך הם מהווים לא רק מקור ליצירת משרות חדשות לצעירים אלא גם מתפקדים כמעין סדנאות שבהם המפגש הבין דורי עם אותו ניסיון וחוכמת חיים, מעשירה את הצעירים ומכשירה אותם לעתיד.

בארה"ב יש כבר מודעות למאפיינים ולצרכים המיוחדים של 'יזמי השיער האפור' ובמה אלה שונים מאלה של היזמים הצעירים. הוקמו ופועלים בה ארגונים רבים, חלקם עסקיים וחלקם התנדבותיים, המתמחים בסיוע ליזמים אלה והשנה נערך לראשונה גםhearing של הסנט על מנת לגבש המלצות לטיפול בכשלי השוק ובהסרת מחסומי רגולציה למינוף התועלת הכלכלית והתעסוקתית של יזמי השער האפור.

ומה בישראל? בסקר על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2014-2013, שנערך על ידי הראשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה אין אזכור ואין נתונים על היקפה של תופעה חדשה וחשובה זו בישראל. כל שכן שאין עדיין דיון בפוטנציאל הצמיחה הטמון בהם ובחשיבותם לשוק העבודה הישראלי וכל שכן שאין עדיין הערכות לצרכים המיוחדים של סקטור יזמי זה.

אז מה אנחנו צריכים לעשות על מנת לא להפסיד את פוטנציאל האושר והעושר הזה בישראל? ליזום.

כמו בכל תהליך חדשני, גם בנושא זה, אין להמתין עד שהממשלה תתעורר לעסוק בכך. צריך להתחיל לעורר אותה לכך, אך עיקר הפריצה צריכה להתחיל מלמטה. יש מגוון של פעילויות שניתן לקדם אותם על ידי פעולה יזמית. החל מהקמת מועדוני יזמים ל'יזמי השער האפור' שיספקו תמיכה, הדרכה, הכוונה לפונים אליהם, ועד יוזמות לתכניות מימון והשקעות מיוחדת המותאמת לצורכי יזמי השער האפור.

השבוע הוא שבוע היזמות הבינלאומי וזו היא הזדמנות נאותה במסגרת פעילויות שבוע היזמות הישראלי, להעלות את המודעות לתחום חדש זה של יזמות.