ד"ר צבי לניר - עת התבונה

הפרקסיס של תקופת החיים החדשה בחיי האדם ומה שטמון בה

הכירו את הנכס הכלכלי החדש: גמלאים

January 11, 2015

אם הייתם נולדים ב-1900, תוחלת החיים הצפויה שלכם לא הייתה עולה על 47 שנה. אך הילדים שנולדים היום לבני החמישים שבינינו צפויים להגיע לתוחלת חיים של 100. החל ממאה האחרונה מתרחשת פריצה חסרת תקדים של עלייה בתוחלת החיים. היא עולה בממוצע בקצב של כשלושה חודשים מדי שנה.

 

ההערכות של הכלכלנים לגבי ההשלכות הצפויות של תופעה זו על הכלכלות הלאומיות הן עגומות. לטענתם, המדינות יתקשו לתמוך במספר כה גדול של גמלאים שיאריכו חיים לאחר היציאה לפנסיה. לא תהיה ברירה אלא להעלות את גיל היציאה לפנסיה, להעלות מסים ולספק פחות שירותים לאוכלוסייה. הממשלות גם יתקשו להקצות את המשאבים הנחוצים לפיתוח מקומות עבודה חדשים ובכך יקשו עוד יותר על הצעירים שיצטרכו לממן את העול הגובר של תחזוקת אוכלוסיית הזקנים.

 

אכן נבואות זעם. אך משהו מתחיל להשתבש בנבואות האימים האלה. הן התבססו על ההנחה שכשבני אדם יוצאים לפנסיה, צריך להתייחס אליהם כאל מי שהופכים מנכס כלכלי לעול כלכלי, והנחה זו מתחילה להתגלות כלא בהכרח נכונה.

 

מסתבר כי העלייה הדרמטית בתוחלת החיים גרמה לא רק למהפכה כמותית - תוספת של שנות חיים, אלא גם, למהפכה איכותית. אנחנו מתחילים למצוא את עצמנו בפני תקופת חיים חדשה ובלתי מוכרת עד כה בחיי האדם. תקופת חיים השונה במהותה מתקופת הבגרות שקודמת לה, אך גם מתקופת הזקנה שבאה אחריה.

 

מהפכה חדשה שלא נצפתה

תופעה זו מתחילה להיחשף עתה עם הגעת הגלים הגוברים של דור ה-Baby boomersבארה"ב לגיל הפרישה. חברות המחקר הסוקרות את התופעה, מתחילות לגלות זן חדש של גמלאים שהם שונים מהגמלאים של הדורות הקודמים ביכולותיהם, בתפיסתם את עצמם ובמאווייהם לגבי תקופת החיים החדשה שהם נכנסים אליה.

 

הם לא רואים את היציאה לפנסיה כמסמנת את המעבר לזקנה, אלא כהזדמנות לעצב לעצמם סבב שני של חיים פעילים ויצירתיים - למצות את תקופת החיים החדשה שנפתחת בפניהם ולקיים אותה ברמת חיים שלא יכלו להרשות לעצמם בתקופת הבגרות הראשונה של חייהם, כשהיו עמוסים במטלות הפרנסה של הקמת המשפחה וגידול הילדים.

 

מחלקת המחקר של הבנק האמריקני Merrill Lynch השלימה לאחרונה מחקר מקיף על הזן החדש של הפורשים, שכותרתו מעידה כבר על ההפתעות שהוא חשף - Work and Retirement: Myths and Motivations. מסתבר כי השאיפה של הפורשים החדשים להמשיך ולעבוד לא נובעת בעיקרה מהצורך להשלים את ההכנסה שיש להם מהפנסיה. רק כ-20% מהם השיבו כי הם רוצים להמשיך ולעבוד גם אחרי היציאה לפנסיה מאחר והם מוכרחים לעשות זאת. כ-80% השיבו כי הם רוצים להמשיך ולעבוד בעיקר מאחר והם רואים בכך כמה שימלא את השאיפה האישית שלהם להישגיות ולתרומה בעלת משמעות להם ולחברה.

 

עוד מסתבר שיותר ויותר מבני זן הפורשים החדש הופכים ליזמים המקימים עסקים קטנים חדשים. על פי מחקר שבוצע על ידי ה- Ewing Marion Kauffman Foundation, מכון מחקר החוקר את מגמות היזמות בארה"ב, כ-40% מהמיזמים והעסקים הקטנים החדשים שנוצרו ב 2013 בארה"ב הוקמו על ידי בני 55-65. זאת לעומת כ-26% מהעסקים החדשים שהוקמו על ידי בני 25-35.

 

הם אף מתגלים כמי שצורכים מוצרים ושירותים לרווחת חייהם, בהיקפים משמעותיים הרבה יותר ממה שנטו לצרוך בתקופות קודמות של חייהם ואף הרבה יותר משהוציאו בני גילם בדורות הקודמים. התופעה הזו של התהוותה של תקופת החיים החדשה מתחילה להתגלות כמי שעשויה להפוך את הקערה על פיה. במקום עול על הכלכלה הלאומית, הפנסיונרים החדשים מתגלים כנכס כלכלי שיש בו פוטנציאל חדש לקפיצת מדרגה כלכלית וחברתית.

 

בארה"ב יש כבר עיסוק נרחב במחקר התופעה החדשה והשלכותיה. הסנאט האמריקני קיים לאחרונה שימוע מיוחד על תופעה חדשה זו וכיצד ניתן להתאים את הרגולציה הממשלתית על מנת לסייע להעצמתו.

 

ובישראל? - התופעה החדשה הזו, היקפה והשלכותיה בהקשר הישראלי, עדיין לא נחקרו. לא קיימת עדיין מודעות ציבורית להתרחשותה. אין עדיין הערכות ממשלתית למינופה כגלגל תנופה החדש להתפתחותה ושינוייה של הכלכלה והחברה הישראלית.

Please reload

Featured Posts

מי יוליך את המהפכה?

May 5, 2016

1/10
Please reload

Recent Posts
Please reload

Search By Tags
Please reload

Follow Us

הרשמו כאן לרשימת הדיוור של עת התבונה

  • Facebook Classic