ד"ר צבי לניר - עת התבונה

הפרקסיס של תקופת החיים החדשה בחיי האדם ומה שטמון בה

"פרדיגמת הסולם" מתערערת: איך זה צריך להשפיע עליך?

January 20, 2016

 

במשך שנים רבות חוקרי הזקנה נהגו לתאר את חיי האדם כסוג של עליה וירידה בסולם בעל שתי רגלים. בילדות אנחנו רוכשים יכולות קוגניטיביות, מנטליות ותפקודיות שהולכות ומשתפרות ככל שאנחנו עולים בסולם הגיל והחל מגיל מסוים אנחנו עוברים לרגל השנייה של הסולם ומתחילים לרדת בו. היכולות הקוגניטיביות, המנטליות והתפקודיות שלנו הולכות ונחלשות. היציאה לפנסיה נתפסת כמסמנת את נקודת המעבר מהסולם העולה לסולם היורד.

 

גם העלייה הדרמטית בתוחלת החיים לא נתפסה כמערערת תפיסה זו. היא פורשה רק כמשטחת את הרגל השמאלית של הסולם - מאריכה את שנות ההזדקנות שלנו.

 

פרדיגמת הסולם השתרשה לא רק אצל חוקרי הזקנה. כולנו התרגלנו לקבל אותה כאמת שיש להשלים עמה. האומנם?

 

בשנים האחרונות בעקבות האפשרויות החדשות שנפתחו בפני המחקר הנירולוגי חוקרי המוח, באמצעות סריקת המתרחש במוחנו באמצעות מכשירי ה- FMRI, מגלים תמונה אחרת. אמנם בגילאים המתקדמים יש ירידה בפונקציות מסוימות שעליהן נשענו בהיותנו צעירים אך עולות בנו פונקציות קוגניטיביות אחרות.

 

כשאנחנו מגיעים לגילאים המתקדמים של חיינו אנחנו מודעים ומודאגים מהירידה בזיכרון לשמות ולמספרים, מירידה בזיכרון לטווח קצר (איפה הנחתי את המשקפים?), מהירידה בקואורדינציה התפיסתית-מוטורית שלנו שיכולה לגרום לאיבוד שווי המשקל ולנפילות ומהירידה בראיה ובשמיעה. אנחנו מודאגים מכל אלה למרות שמסתבר כי הירידה בכישורים אלה היא בדרך כלל קטנה ממה שחשבו המומחים עד לאחרונה ושבגלל התפתחותה של הטכנולוגיות החדשות מתאפשר לנו עתה לחפות ולפצות על הירידה בכישורים אלה.  

 

אולם מה שנחשף עתה הוא שלהבחין ממקרים חמורים של אלצהיימר ודמנציה, אין דעיכה ביכולת החשיבה והשיקולים שאנחנו יכולים להפעיל בגילאים המתקדמים ושדווקא בגילאים אלה מתגברים בנו כישורים המשנים את החשיבה והרגש שלנו על עצמנו ועל החיים ואלה מאפשרים לנו התמודדות חדשה ויצירתית יותר במציאות החיים החדשה.

 

למי שרוצה להעמיק בכך אני ממליץ על ספרה של ברברה שטראוך 'החיים הסודיים של המוח המבוגר' שבו היא מתארת את הכישורים המתפתחים במוחנו בגילאים המתקדמים.

 

 

 

 

כשהאדם מפעיל את הכישורים המוחיים שמתפתחים במוחו בגילאים המתקדמים מתעמקת רגישותו ותבונתו. הוא מסוגל טוב יותר להבחין בין מה שניתן לשנות ומה שלא, להשלים עם מה שהחיים מזמנים לו מעתה ושלא ניתן לשנות, לפעול בצורה נבונה יותר לגבי הניתן לשינוי ולהפוך את הניתן לשינוי למנוף להתפתחות אישית חדשה.

 

דווקא עתה האדם יכול להשתחרר מהרבה דברים ומוסכמות שנזקק להם והאמין בהם בתקופת הבגרות הראשונה של חייו ולהתחיל תקופה חדשה של חיים יצירתיים ומספקים. אלה הן יכולות חדשות שבהכוונה מתאימה יכולות להביא תועלות לא רק לאדם עצמו בהתמודדויות שלו עם הגילאים המאוחרים של חייו, אלא גם לחברה, לכלכלה ולפוליטיקה.

 

הגיע הזמן שנשתחרר מ"פרדיגמת הסולם" ונשאל את עצמנו מה הם הפעולות שאנו צריכים לעשות על מנת לנצל את מה שמגלים לנו עתה המחקרים הנירולוגיים על מוחנו. עלינו ללמוד כיצד לנצל את הפוטנציאל הגלום בנו על מנת להגיע לרמות חדשות של שיקולי דעת, רגש ובינה שהם עמוקים יותר מאשר אלה שהיו לנו בגילאים צעירים יותר של חיינו להפוך אותם למנוף לסבב חיים חדש במקום להשלים עם ההידרדרות לזקנה.

 

ואתם – הגיע הזמן שתחליטו - מה אתם מתכוונים לעשות אישית בנידון למען עצמכם?

Please reload

Featured Posts

מי יוליך את המהפכה?

May 5, 2016

1/10
Please reload

Recent Posts
Please reload

Search By Tags
Please reload

Follow Us

הרשמו כאן לרשימת הדיוור של עת התבונה

  • Facebook Classic