יש לי חבר טוב שהוא נודניק לא קטן. אבל הוא "נודניק חיובי".
מה זה "נודניק חיובי"?. זה אחד שלא מרפה ממך כאשר אתה מנסה להסביר לו משהוא. הוא לא מסתפק בתשובה שנתת לו וממשיך לחפור ולשאול עוד ועוד ואינו מרפה עד שהוא מצליח להסביר לעצמו את הדברים במשפט אחד או במילה אחת. וכל הנודניקיות הזו מאתגרת אותי להיות יותר מדויק במה שאני חושב ואומר.
הוא קרא את ספרי 'עת התבונה – הגיל החדש בחיי האדם' וממשיך לקרוא ולהגיב על הפוסטים שלי באתר 'עת התבונה' ועדיין טוען שאינו לגמרי מבין למה אני מתכוון כשאני טוען שתבונת עת התבונה היא שמאפשרת לנו לדחות את הזקנה הגריאטרית שלנו עד לסוף החיים ממש ומבקש שאתמצת את הדברים במילה אחת.
אז המילה שבחרתי על מנת לתאר לו מה היא אותה תבונה היא המילה 'אינדיבידואציה'.
בניגוד לפרויד, שראה את אישיותו של האדם כמתעצבת בשנות החיים הראשונות, הפסיכואנליטיקאי קארל יונג ובעקבותיו גם חוקרים רבים אחרים, מתארים את ההתפתחות התבונה של האדם כתהליך שמתמשך כל החיים.
שיאו של התהליך מתרחש כשהאדם מגיע לגיל הפנסיה ומירב הגורמים והנסיבות שהניעו את התנהגותו בתקופת הבגרות של חייו שהסתיימה חדלים להתקיים. הוא נקלע למשבר אישיותי חמור של צורך להגדיר מחדש מה צריך להניע אותו מעתה וכיצד עליו לפעול על מנת להתכונן לעשרים שנות החיים ויותר שנותרים לנו לאחר סיומה של תקופת הבגרות?.
המילה שיונג טבע על מנת לתאר את מה שאדם צריך לעבור על מנת לצאת מחוזק לדרך חדשה מנקודת תפנית זו היא המילה 'אינדיבידואציה' (שעדיין לא נמצא לה תרגום מתאים לשפה העברית). המילה הזו מקפלת בתוכה שלושה תת מילים – המילה 'In', המילה 'Divide' והמילה המכנסת 'Individuation'.
• ה- In –