איך לחזק את המערכת החיסונית הגופנית והרגשית שלנו בקורונה
אני חייב להתוודות. התיידדתי עם הקורונה. או אם לדייק יותר, התיידדתי עם עצמי בשגרה החדשה של החיים לצד הקורונה, כ"הנורמלי החדש".
ההתיידדות הזו החלה כבר בסגר הראשון, אך קיבלה תנופה חדשה עתה, בסגר השני.
תחילה נאמר לנו שהוא ימשך כשבועיים, ובהמשך כבר הסבירו לנו שזה ימשך לפחות כחודש וגם אז היציאה ממנו תהיה זהירה ומדודה. היא תעשה בהדרגה. ואם התחלואה שוב תגבר, תהיינה נסיגות שוב לאחור ואולי גם שוב לסגר או סגרים נוספים. בקיצור, החיים לצד הקורונה הם "הנורמלי החדש" של חיינו.
אז איך מתיידדים עם עצמכם ב"הנורמלי החדש" הזה ומונעים את הנזקים ארוכי הטווח שלו?
התשובה לכך, במשפט אחד היא - מתמקדים בחוסן הפנימי האישי שלנו.
לכל אחד יש מאגר של חוסן אישי פנימי. אך ברוב המקרים הוא רדום וזה הזמן לעורר אותו ולהפעיל אותו בצורה מודעת.
וזה מתחיל בכך שמתנערים מהסובלנות הפסיבית לקורונה שהרגילו אותנו בה ומהחשיבה המצמצמת של הלוגיקה של הסטטיסטיקה האפידימולוגית - החשיבה במושגים של: "מקדם ההדבקה", "יישור העקומה", "שיעור מאומתים" ודומיהם, שמציפים אותנו בהם ללא הרף.
נוכל לצאת מחוזקים מהבור העמוק שבו אנחנו נמצאים רק אם לא נסתפק במה שאומרים ומבטיחים לנו מלמעלה, שאם נהיה ממושמעים ונעשה את כל מה שאומרים לנו על מנת שלא להדבק ולחלות בנגיף, הכל יהיה בסדר.
זה לא יהיה בסדר כי משבר הקורונה הוא משבר עמוק ורחב יותר ממה שמתבטא באפידמית הווירוס COVID-19.
את הווירוס הזה המדע הרפואי ידע במוקדם או במאוחר לנצח, אך לא את ההשלכות ארוכות הטווח שלו על התפקוד האישי שלנו גם לאחר שאיימת מגפת הקורונה תיחלש.
הקורונה אינה רק, ואף לא בעיקר, בעיה אפידמיולוגית אלא מתקפה על החוסן האישיותי שלנו. היא, וכל מה שמתלווה לה ולהתמודדות עימה, מאיימים לערער את היסודות הנפשיים שלנו.
ועל כן התגובה למתקפה הזו לא יכולה להיענות אם נסתפק בכך שנעשה את כל מה שדורשים מאיתנו על מנת שלא להדבק ונצליח להחזיק מעמד כלכלית עד יעבור זעם.
אנחנו מצויים עתה ב'חרדה קיומית'. שכן, לא תהיה עוד חזרה למה שהכרנו לפני הקורונה כ"החיים הנורמלים". אנחנו עוברים ובמידה רבה כבר מצויים בעולם אחר, חדש, מפחיד, עם הרבה אי וודאויות.
תחושת המועקה וחוסר האונים שרבים מאיתנו חשים נובעת מכך שאיננו יודעים כיצד לחולל את השינויים הבסיסיים הנדרשים בציפיות האישיות שלנו מעולמנו החדש ומעצמנו לאחר שהציפיות שהיו לנו עליהם לפני הקורונה קרסו והקריסה הזו ערערה בנו את הבטחון והשליטה בגורלנו האישי.
כל מה שמשדרים לנו מבחוץ לא יוכל לעזור לנו בכך. אדרבא, ככל שאנחנו מוצפים במידע מעיק ומאיים מאמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, החרדה שלנו גוברת והיכולת שלנו להתמודד עימה נחלשת.
עלינו לשנות את כוון מחט המצפן המנחה אותנו מהיותו מכוון החוצה, ולכוון אותו פנימה לאישיות שלנו על כל ארבעת מרכיביה- איך אנחנו מתפקדים פיזית, חשיבתית, רגשית וחברתית וכיצד אנחנו יכולים להגביר את החוסן האישי שלנו על מנת לקיים סינרגיה מאגברת ביניהם. זו צריכה להפוך מעתה ל- game changer של ההתמודדות שלנו עם הקורונה.
בכך נחזק את המערכת החיסונית , הגופנית והנפשית שלנו הן בפני הקורונה והן בהתכוננות שלנו לעולם שאחרי הקורונה.
איך עושים את זה ?
בפוסט זה, שאמור להיות קצר לא ניתן לפרט.
זה מחייב הכרה מעמיקה יותר של המרכיבים המניעים את האישיות שלכם וכיצד ניתן לכוונם, להפעילם ולחזקם.
הצעתי לכם היא לנצל את שעות הריק הרבות של הסגר על מנת לצלול לעומקים חדשים של הכרת עצמכם ושינוי עצמכם.
אם אתם רוצים להעמיק בכך, התחלה טובה תמצאו בספר 'פנקס הכיס של השועל'. הוא יעורר בכם מרחבים חדשים-ישנים של הרהורים ותובנות שבהם תוכלו להיעזר כ'מחט המצפן' לנווט המסע האישי שלכם ב'נורמאלי החדש'.
