top of page

מדוע גם כשאנחנו יודעים כל הפרטים ואנחנו נכשלים בגדול?


מספרים על השטאזי, שידע מה צבע התחתונים של כל אזרח בגרמניה המזרחית, אך הוא לא צפה את קריסת החומה וכשהיא קרסה הוא פעל כעיוור.


עקרונית כך קרה גם לאמ"ן ולשב"כ שלנו - ארגונים יעילים מאוד באיסוף וניתוח מידע. גם הם נפלו באותו פח.


היה להם כמעט מידע מושלם על כל מה שמתרחש ברצועת עזה אך כל זה לא מנע את 'ההפתעה הבסיסית' של ה- 7 באוקטובר, וכשהיא התרחשה ,הם פעלו במשך שעות רבות כסומים בארובה.


בספרי 'ההפתעה הבסיסית – מודיעין במשבר', שבו בחנתי את הסיבות לתופעת זו במלחמת יום הכפורים, הגעתי למסקנה כי ההנחה הבסיסית עליהן נשענת התפיסה המקצועית של כל גופי המודיעין – ההנחה שהאמת גלומה במידע וככל שהמודיעין ישיג מידע רב יותר ומדויק יותר על האויב הוא יוכל לספק הערכות מודיעין והתרעות מדויקות יותר, היא בדויה.


ההנחה הזו התבדתה גם בכל ההפתעות הבסיסיות שבהן נלכדו שירותי המודיעין של מדינות ותרבויות אחרות דוגמת ההפתעה הבסיסית האמריקנית בהתקפת הפתע היפנית על פרל הרבור ב 7 בדצמבר 1941 וכפי שצפוי שיהיה גם במלחמות העתיד.


המידע כשלעצמו לא יכול לחסן אותנו מפני התפיסות המקובעות בנו. זה נכון לגבי גופי המודיעין אך זה נכון גם לגבי כל אחד מאיתנו.


הסיבה לכך היא קוגניטיבית. המוח נוטה לפרש את המידע על פי התפיסות המעוגנת בו. למידע התואם את התפיסה שלנו מוחנו נוטה לייחס ערך אבחוני גבוה. למידע הנוגד אותה, מוחנו נוטה לייחס ערך אבחוני נמוך, או אף להתעלם ממנו, ואת המידע שניתן לפרש הן ככזה המאושש את התפיסה שלנו אך גם תפיסות אחרות, מוחנו נוטה לגייס לתמיכה בתפיסה שלנו.


בספרי 'פנקס הכיס של השועל' שעסק בתופעה זו כתופעה אנושית ולא רק ככשל מודיעיני וכיצד ניתן להתגונן בפניה, הסברתי מדוע בני אדם זקוקים לקונספציות.


קונספציה היא תפיסה הנותנת לנו את ההרגשה שאנו בשליטה ומבינים מה קורה. במציאות הכאוטית של החיים כולנו מחפשים אחר נרטיב קוהרנטי נטול סתירות פנימיות על המציאות. אנחנו זקוקים לכך קוגניטיבית ופסיכולוגית. אולם מאחר והמציאות היא דינאמית, משתנה ומלאה בסתירות פנימיות, לכן הגם שקונספציות משרתות אותנו עלינו להכיר בכך שכל קונספציה שאנחנו מתמידים להאמין בה לאורך זמן, סופה להכשיל אותנו.


כאינדיבידואלים חוכמת החיים שלנו היא לדעת לבחון ולהעשיר את התפיסות הפרדיגמטיות שלנו לנוכח ההתנסויות שלנו במפגש שלהם עם המציאות המשתנה ולא לאפשר להן להתאבן. התבונה המעשית הזו (Practical wisdom) היא החסם הטוב ביותר שיש לנו כבני אנוש וכחברה מול הקונספציות המוטעות שלנו.


רק מי שמתכך עם המציאות בצורה ישירה, לא מתווכת ללא בקרה על ידי הקונספציה המונחתות ומוכלת עלינו מלמעלה, יכול להתריע על כישלונה של הקונספציה האסטרטגית.


לכן מה שנדרש על מנת להקטין את הסתברות התרחשותן של הפתעות בסיסיות אסטרטגיות הוא היפוך בפירמידת ייחוס החשיבות של המערכות המופקדות על בחינת הקונספציות האסטרטגיות והמדינית, על כל המשמעויות וההיבטים הפרקטיים של היפוך פרדיגמטי זה – התפיסתיים, הארגוניים, המתודולוגיים ותפקודיים, המתחייבות מכך.


bottom of page