חיכיתי מספר ימים על מנת לאפשר לעבור לכל הסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות הפניה של גרוניך לקהל במהלך הופעה בפסטיבל עין גב בה אמר: "הסתכלתי על הקהל ואמרתי, כזה קהל אני רוצה תמיד. באמת אתם כל כך אשכנזים כאלה, אין פה אפילו צ'חצ'ח אחד. אתם משתפי פעולה כמובן כמו ווזווזים. יפה, אני גאה בכם, אתם שרים יפה".
חיכיתי, כי רציתי להפנות אתכם לעסוק בשאלה החשובה שמעבר, לתגובות הרבות שהיו על האירוע כגזענות הראויה לכל גינוי, על הלינץ הציבורי שעשו לגרוניך, על השאלה האם גרוניך עצמו היה רוצה שבני משפחתו וחבריו יפגעו בפרטיותו ויחשפו את מצבו הרפואי על מנת להגן עליו מפני הביקורת הציבורית או להיפך, ואף מעבר לעיסוק הציבורי שהתעורר במחלת האלצהיימר ותופעותיה והאם ראוי לאפשר לאדם במצבו להמשיך ולהופיע על מנת "להחיות" אותו ולאפשר לו להמשיך ולמצוא משמעות ואישור לקיומו בהופעה ובאהבת הקהל.
כל אלה, חשיבותם ככל שתהיה, הם בבחינת הצצה דרך חור המנעול לסוגיה שצריכה להעסיק כל אחד מאתנו אישית לגבי חייו ועתידו הוא. הרי כולנו עלולים להגיע למצבו של גרוניך.
המלחמה באלצהיימר ומחלות הזקנה האחרות היא מלחמת החיים שבמקום להתעלם ממנה, כל אחד מאתנו צריך להתכונן אליה.
ובעניין זה שאני רוצה להפנות אתכם לתבונת המלחמה שמבחינה בין 'הפעלת הכוח' כשהמלחמה פורצת ובין 'בנין הכוח' שצריך להתחיל בו עוד שנים רבות לפני המלחמה.
תבונת המלחמה מלמדת אותנו כי 'בנית הכוח' היא שקובעת את תוצאות כל מלחמה לא פחות ואף יותר מאשר 'הפעלת הכוח', ובמלחמה שלנו בזקנה ומחלותיה 'בניית הכוח' היא שתחרוץ את גורלנו שכן כשנגיע למצבו של גרוניך, רזרבות הכוח להתמודדות כמעט ולא יהיו קיימות עוד.
תחילת ההידרדרות שלנו לזקנה ומחלותיה מתחילה שנים ארוכות לפני כן וכבר אז אנחנו צריכים להתחיל בתהליך 'בנין הכוח' האישי של ההזדקנות שלנו.
סיומה של תקופת העבודה של האדם מעמידה אותו במשבר חמור של כל מה שהגדיר את זהותו ונתן לו עניין בחיים ואם הוא לא משכיל לעצב לעצמו משמעות ואתגרים חדשים לחייו הוא נידון לתהליך של ירידה ודעיכה מנטלית וגופנית החושף אותו בפני הזקנה ומחלותיה.
המשבר הזה מעמיד אותנו בפני מזלג דרכים – מעבר לתקופה של זקנה ממושכת או התארגנות אישיותית לקראת סבב חדש של התפתחות אישית חדשה הממלאת אותנו במשמעות, עוצמה וחוסן אישי בהתמודדות עם מחלות הזקנה.
אירוע גרוניך הוא פנס אדום של אזהרה לכולנו, לכך שבכל נושא ההזדקנות אנחנו צריכים לפלס דרכים חדשות לא סלולות עוד שנים רבות לפני כן. כל אחד מאתנו לגבי עצמו.
'עת התבונה – הגיל החדש בחיי האדם' הוא ספר על סיפור אישי כזה של "בניין הכוח" המראה כיצד ניתן לסלול את הדרך החדשה הזו - כיצד ניתן לבנות התחדשות, העצמה אישית ומשמעות אישית שבאה מבפנים במציאות שבה הדלתות מתחילות להסגר עלינו מבחוץ.