הכירו והפעילו את פוטנציאל 'התבונה הפרקטית' שבכם!!!
ז'אן פיאז'ה ( 1980 - 1896), מחברה של התיאוריה הפופולרית ביותר על ההתפתחות הקוגניטיבית של האדם, טען שהיא מגיעה לבשלותה ולשיאה ב'חשיבה הפורמלית' המאפשרת לחשוב חשיבה שיטתית מופשטת ולהסיק מסקנות לוגיות. הוא ייחס לסוג זה של חשיבה את מה שמאפשר את ההתפתחות של המדע והמתמטיקה, שלפי השקפתו הינם פסגת ההישג של התבונה האנושית.
אולם עוד כ- 2400 שנים לפניו, וללא הכלים והידע העומד לרשות החוקר המודרני, הצביע אריסטו (384- 322לפנה״ס) על קיומה של רמה גבוהה יותר - 'התבונה הפרקטית' – התבונה של לדעת מה הוא המעשה הטוב והנכון בהקשרים השונים שבהם אנחנו מוצאים את עצמנו ולפעול בהתאם. אריסטו ראה בתבונה הפרקטית הזו החותרת לעשיית הדבר הנכון, בזמן הנכון ומהסיבות הנכונות את פסגת התבונה האנושית.
זו היא תבונה שהיא מעבר לכל מה שניתן להשיג בידע הכללי. אנו רוכשים אותה מתוך ניסיון החיים שלנו במצבים שבהם אנחנו נזקקים להבחין ולפרש לעצמנו את הדברים מתוך התובנות הפנימיות (insights) שלנו ולפעול על פיהם , מעבר לכל מה שניתן להשיג באמצעות כללי 'החשיבה הפורמלית'.
את התבונה הזו אנחנו רוכשים כאשר אנחנו עוברים ממה שפיאז'ה תאר כ'החשיבה הפורמלית' לחשיבה שהיום התאוריה המודרנית של התפתחות החשיבה האנושית מכנה 'חשיבה פוסט פורמלית'.
אנחנו לא נולדים עם כישורים אלה. הם מתפתחים בנו בשנות הבגרות של חיינו. אך בתקופת חיים זו דרישות העבודה והסביבה הטכנולוגית שאנחנו מוקפים בה והשפעתם עלינו עדיין הופכים אותנו, למשועבדים עדין במידה רבה, לדרישת החשיבה ושיפוט הלוגיים של 'החשיבה הפורמלית'.
רק לאחר שאנחנו יוצאים לפנסיה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להשתחרר מהם. וכאן באים לעזרתנו גם הכישורים הקוגניטיביים-מנטליים 'הפוסט פורמליים' שעולים בנו בגילים המאוחרים של החיים שאותם תיארתי בהרחבה בספרי 'עת התבונה – הגיל החדש בחיי האדם'. במובנים אלה ניתן לאומר כי 'עת התבונה' היא גם עת 'התבונה הפרקטית'.
היציאה לפנסיה היא ההזדמנות שלכם להשקיע בקידום פוטנציאל 'התבונה הפרקטית' שבכם. ועל כך תוכלו ללמוד בסדנת היישום של עת התבונה שתפתח בקרוב.
החשיבות בהשקעה זו היא הרבה מעבר לתועלת האישית שתפיקו ממנה, שכן, כפי שהזהיר אותנו הפיזיקאי סטפן הוקינג "העתיד שלנו הוא מרוץ בין התעצמות הכוח של הטכנולוגיה ובין התבונה שנדע להפעיל עליה. עלינו לוודא שבמרוץ הזה התבונה תנצח".
