top of page

לאן אנחנו הולכים מכאן?


כולנו חשים שאנחנו מצויים עתה בתהליכים המשתנים במהירות גדולה שאנחנו לא כל כך מבינים אותם ולאן הם מוליכים אותנו. אני מתמודד עם השאלות האלה כבר זמן רב ואת תמצית המחשבות המסכמות שלי עד כאן אני מנסה להביא בפוסט זה.


מאיין אנחנו מגיעים ולאן אנחנו הולכים בגדול?

על מנת להבין את המחר צריך לבחון מחדש את האתמול. אז הלכתי לבחון איזה 'שינויים בסיסיים' (Disruptive Changes) גדולים העולם עבר מאז תחילתה של המהפכה התעשייתית.


מקובל לתאר את מה שאנחנו עברנו מאז תחילתה של המהפכה התעשייתית ב- 1750 ועד היום כהמשכו של עידן אחד – עידן המהפכה התעשייתית, כאשר מבחינים בו ארבעה מעברים חשובים. המהפכה התעשייתית הראשונה שעשתה שימוש במים ובכוח הקיטור כדי למכן את הייצור. המהפכה התעשייתית השנייה שרתמה את החשמל על מנת להגיע לייצור המוני. המהפכה התעשייתית השלישית שהתמקדה בעיקר בטכנולוגיית הרובוטיקה על מנת לקדם אוטומציה בתהליך הייצור והמהפכה התעשייתית הרביעית שמפעילה את טכנולוגית ה- AI (האינטליגנציה המלאכותית) בשרות העולם התעשייתי ובכך מאפשרת את ההכוונה האופטימלית הגמישה הכוללת של תהליכי הייצור, עם השיווק, צפי המכירות, המלאי והשינוע לשווקים השונים.

אך אני מציע הסתכלות אחרת על מה שעברנו בשלוש מאות השנים האחרונות - הסתכלות המרחיבה את המבט מעבר להיבטים התעשייתיים אל עבר ההיבטים האנושיים. ומבחינה זו הייתי מציין את המצאת הטלפון הסוללרי הראשון - ה-Motorola DynaTAC 8000X ב-1973 כמי שמסמנת את המעבר מהמהפכה התעשייתית למהפכה האנושית של רתימת ההתפתחות הטכנולוגית ה-AI לרווחתו של האדם. זה הוא המעבר לעידן חדש שגלגל ההנעה של הקדמה בו אינו עוד בעיקרו הפעלת גורמים פיסיים לצרכי התעשייה אלא גורמים דיגיטליים לשפור הידע ותפקודu של האדם.

השלב הראשון של העידן הזה בא לידי ביטוי בעיקר בהנגשת מידע וזימונו לצרכי האדם בכל מצב שהוא נזקק לו. היום קשה לדמיין את עצמנו בלי הטלפון הנייד. אנחנו מחוברים לו כמו לאינפוזיה המספק לנו את כל המידע שאנחנו זקוקים לו תפקודית, בידורית ותקשורתית.


ולאחרונה אנחנו עדים לשלב השני בעידן זה כשעומדים לרשותנו סדרה חדשה של כלי Generative AI, שהמייצג הבולט העכשווי שלהם הוא ה- Chat GPT, שבהם הבינה המלאכותית מדגימה לנו שניתן כבר לנהל שיחה בין מכונה ובין משוחח אנושי שבה המשוחח המכונתי חושף ידע ברמה העולה על זו של המשוחח האנושי. זה הוא ידע הנשען על השימש המניפולטיבי שהמכונה עושה ב BigData של כל הידע המתועד שיצר האדם עד כה בנושא והכוונתו לנושא השיחה.


כל ההישגים הטכנולוגיים האלה מעלים בי מחשבות על האם יש עדיין תחום שבו התבונה האנושית עדיפה על הבינה המלאכותית ושספק רב אם האחרונה תוחל גם בעתיד להחליף אותה.?


והתשובה שאני נותן לשאלה זו היא חיובית. זו היא 'התבונה המעשית' – תבונת ההקשר שמעבר לכל הידע הכללי שנאסף, מנותח ומונגש באמצעות כלי האינטליגנציה המלאכותית.


את סודה של התבונה הזו חשף בפנינו אריסטו כבר לפני כ- 2400 שנה כשהציב את 'התבונה המעשית' (Practical Wisdom) של החשיבה והפעולה הנכונה בהקשרים המשתנים של החיים, כפסגת ההישג של "האינטליגנציה האנושית" שאליה עלינו לחתור. 'התבונה המעשית' הזו עומדת מעל לכל סוגי הידע האחרים, כולל הידע הפילוסופי והמדעי של זמנו (שאותם כינה (Sophia), ועל כך הייתי מוסיף, גם מעבר לכל מגוון כל סוגי הידע שכיום הכלים החדשים של ה- AI יודעים לספק לנו בשפע.


ולהמחשה למה הכוונה, אביא את האמרה שאני מניח כי כולכם מכירים:- "אלוהים תן לי את הכוח לשנות את הניתן לשינוי, להשלים עם מה שאינו ניתן ואת התבונה המעשית להבחין ביניהם". את המילה "המעשית" אני הוספתי לאימרה המוכרת לכם כמילה המבהירה איזה תובנה היא זו המאפשרת לנו להבחין בכל הקשר מה ניתן לשנות ועם מה צריך להשלים.


והמחשה נוספת. אני מניח כי רובכם נחשפתם למאמרים החוזרים ומזכירים לנו כי על מנת להצליח להשיג את המטרות שלנו בחיים עלינו להכין תמיד תוכנית פעולה מפורטת להגשמתם ולהשתמש בה כמעין "וויז" אישי שיכוון אותנו בדרכנו לעבר מימוש מטרתנו. אך כהיסטוריון צבאי ועוד יותר מכך מניסיון חיי כאיש צבא ולוחם שהשתתף כבר בחייו בארבעה מלחמות (אגב, חווית חיים הייחודית כנראה רק לנו הישראלים) למדתי כי כל תוכנית היא רק בסיס לשינויים ו'התבונה המעשית' בהקשר זה היא לדעת להבחין באותם מכשולים שמתגלים רק במהלך הדרך ולמצוא נתיבים חדשים להתקדמות, או אם תרצו, לכייל שוב את הוויז האישי שלנו.


הדוגמא הזו יכולה להמחיש לכם גם כי 'התבונה המעשית' היא תמיד תובנה בהקשר ספציפי. בהקשר הבא אצטרך שוב להפעיל את כישורי 'התבונה המעשית' שלי כי כל הקשר הוא ייחודי. ועם זאת אני מקווה כי דוגמא זו ממחישה לכם גם כיצד באמצעות 'התבונה המעשית' שלנו אני יכול להפוך את ההתנסות הזו, כמו את ההתנסויות האחרות בחיי לניסיון של תבונת חיים אישית מצטברת.


אנחנו עומדים עתה בפני מזלג דרכים ובו עלינו לשאול את עצמנו לאן אנחנו רוצים ללכת בשנים הבאות, לאינטליגנציה מלאכותית כמחליפה את האינטליגנציה האנושית או כמי שמאפשרת עתה לעבור לשלב הבא בהתפתחות האינטליגנציה האנושית - 'התבונה המעשית' שיעצים אותה?


מה דעתכם?.

3 Kommentare


Gast
20. Sept. 2023

בינה מלאכותית שואבת את הידע שלה מהתבונה האנושית מעשית ו אחרת , כפי שבאה לידי ביטוי ברשתות הוירטואליות . הבינה האנושית מזינה את המלאכותית ולהפך כך שעל צד נעשה חכם יותר . הרווחנו

Gefällt mir

Gast
12. Feb. 2023

עד כמה שאני מבינה, אפשר יהיה לשדרג גם את האינטליגנציה המלאכותית למצב בו תהיה גמישה ותעלה רעיונות ותובנות למצבים משתנים ולא צפויים. ובכל זאת התבונה האנושית גמישה ויצירתית יותר. לשם כך קריטי לשנות את כיווני ואופן החינוך של ילדים ונוער משינון וצבירת מידע לחשיבה מקורית, יצירתית וביקורתית. להפסיק לתת ציון טוב לתשובות "נכונות" ולעודד "לקיחת סיכונים" ולשגות אבל להיות יצירתי.

Gefällt mir
צבי לניר
צבי לניר
16. Feb. 2023
Antwort an

תודה על ההערה. אכן כך והשאלה היא כיצד עושים את זה וכיצד מחנכים לזה. לכך אני מקדיש הרבה מחשבה ומתכוון לנסות להסביר זאת בפוסטים הבאים שלי.

Gefällt mir
bottom of page