מה קורה לתבונת החיים שלנו?


ככל שאנחנו מכירים יותר את הסיבוכיות הגוברת של החיים במאה ה- 21 גובר בנו הצורך האישי והחברתי בקידום תבונת החיים שלנו. את זה סיכם כבר הביולוג E.O, Wilson עוד ב- 1999 באמירה "We are drowning in information, while starving for wisdom"


'עידן המידע' בו אנחנו חיים הביא תועלות רבות אך יש בו גם מחירים אישיים שכל אחד מאתנו משלם מבלי דעת. מעולם, לאורך כל ההיסטוריה האנושית, לא הייתה לבני האדם נגישות כה מידית, כה קלה וכה רבה למידע. למעשה אין ולו דקה אחת שאנחנו לא מחוברים לזרם של מידע וגירויי מידע, גם כאשר אנחנו מבקשים להימנע מכך. מבול המידע שאנחנו חשופים אליו מאיים להשתלט על הקשב הפנימי שלנו. קֶשֶב הוא יכולות קוגניטיביות שאנחנו זקוקים לה כדי להתמקד בעיבוד המנטלי והפיזי הדרוש לנו להשגה תבונית של מטרותינו. אנחנו משלמים ביוקר רב עבור פיזורו של הקשב שלנו. פיזורו של הקשב שלנו פוגע בחירות שלנו לנווט בתבונה את חיינו.


אנחנו גם מחוברים למכונות חיפוש שמזומנות לענות לנו מידית על כל שאלה שיש לנו. בין שזו שאלה פשוטה של מידע שאנחנו שואלים על מיקום בתי הקפה שבאזור שבו אנחנו מטיילים כאשר מתחשק לנו לנוח, להתרווח ולשתות קפה, ובין שהמדובר הוא בנושאים הסבוכים ביותר של חיינו. גם לשאלות כאלה רשת האינטרנט מספקת לנו מן המוכן תשובות אינסטנט, רובן פשטניות, והיא עושה זאת במעין גלולות הניתנות לעיכול בקלות שכל מה שאנחנו נדרשים הוא לבלוע אותם.


אנו מוצפים במעין אינטליגנציה מן המוכן הגורמת לכך שאנחנו מאבדים את יכולות האינטליגנציה הטבעית שלנו והפנייתה ל'תבונה הפרקטית' העצורה בנו, שעל מנת להפעיל אותה בהקשרים השונים של חיינו, אנחנו צריכים להרגיש את משמעותם, לקשר אותם לתובנות אחרות שרכשנו מתוך ההתנסויות האישיות הקודמות שלנו ובאמצעותם לבחון את הידע והפתרונות הכלליים המוצעים לנו מבחוץ ולהתמיר (to transfer) את משמעותם להקשר הספציפי שלנו. זה הוא תהליך של התחבטות מתמשך שלקיומו נדרש זמן וקשב רב שאין לנו. ממתינים לנו עוד ציוצים, פוסטים, פודקאסטים, וובינרים שרודפים אחר הקשב שלנו וכל אלה בנוסף לעומס המטלות היומיומיות הדחופות שאנחנו נדרשים או מצופים לעמוד בהם בדחיסות הולכת וגוברת.


הישגי עידן המידע גרמו לכך שאנחנו יודעים היום יותר על עולנו מאשר ידענו אי פעם בעבר אבל אין זה אומר שאנחנו מבינים ופועלים עליו בתבונה טובה יותר. היפוכו של דבר. זה הוא פרדוקס שעלינו להכיר בו ולפעול על מנת להחזיר לעצמנו את היכולת לקשב פנימי ולהפעלת התבונה הפרקטית העצורה בנו. הוא מחייב אותנו לחזור למקורות התבונה הפרקטית שלנו ולכייל מחדש את היחס העירני שלנו למידע.


אם כל זה מטריד אתכם ואתם רוצים להעמיק בשאלה כיצד מתמודדים עם כל אלה על מנת לחזור ולהשיב לכם את החופש האישי שלכם לנווט בתבונה את חייכם, אתם מוזמנים לקרוא את ספרי – 'פנקס הכיס של השועל'.