המטרה של תכנית 'הזדקנות מיטבית' שאושרה לאחרונה על ידי הממשלה היא "פעולה בשני מישורים: מחד התאמה והכוונה של השירותים הציבוריים למניעה ולדחיקת התלות, ומאידך שינוי התנהגות של הפרט לניהול בריאות, תפקוד וחברה בחייו מתוך הבנה שרזרבות אלה צריכים להספיק לו למאה שנות חיים ".
אלה הן בהחלט מטרות ראויות אך לא מספיקות.
בבסיס תכנית הפעולה ל'זקנה מיטבית' מונחת ההנחה שהזדקנות וזקנה הם שני מושגים זהים ומשלימים. ההזדקנות היא תהליך ההתהוות של הזקנה, שאליה אנחנו עוברים בצורה בלתי נמנעת אחרי סיומה של תקופת הבגרות של חיינו.
מנקודת המבט של העבר, כששנות החיים של האדם לאחר סיומה של תקופת הבגרות היו מועטות ואלה נתפסו כזקנה וכסרח עודף של החיים הפעילים, הייתה הצדקה לשאול כיצד הרזרבות היורדות של האנרגית הגופניות בזקנה יספיקו לקיים את העלייה הדרמטית בתוחלת החיים. אך האם גם כיום ולנוכח העלייה הדרמטית שהתרחשה וממשיכה להתרחש בתוחלת החיים יש הצדקה לכך?.
התפתחות החיים תלויה בניצול האנרגיה המצויה בהם והמרת אותה אנרגיה לצרכים הדרושים להישרדות ולהתפתחות האדם והחברה. בילדות האנרגיה ההתפתחותית מושקעת בגדילה ובתקופת הבגרות היא מושקעת בעבודה, במשפחה ובגידול הילדים. בעבר, כשתוחלת החיים לא עלתה על 45 בזה הסתיים מחזור החיים ההתפתחותי של האדם. כל האנרגיה שעדיין הייתה קימת באדם נוצלה לשרידות.
אך כיום כשתוחלת החיים מגיעה כבר ללמעלה מ 80 שנה, מחקרים עדכניים רבים מצביעים על כך שבמקביל וכפיצוי על הירידה באנרגיה הגופנית בגילים המתקדמים עולה הפוטנציאל ליצירת רזרבות אנרגיות חדשות שהן בעיקרן תבונתיות שאותן ניתן לכוון על מנת להאט את הירידה ברזרבות הגופניות, לאפשר סבב חדש של חיים פעילים ומה שחשוב אף יותר, לקדם את תבונת החיים היישומית (Practical Wisdom) של בני האדם לעבר רמות חדשות של אבולוציה אישיותית שתביא עמה בהצטברותה גם לרמות חדשות של התפתחות חברתית, כלכלית ומוסרית ולשיפור התבונה של החברה בכללותה.
יש בפוטנציאל זה הזדמנות שלא הייתה כמוה עד כה בהיסטוריה האנושית לאבולוציה של צמיחה אישית וחברתית שעשויה להתברר כהתועלת העיקרית שתביא עלינו מהפכת העלייה בתוחלת החיים, אם נשכיל לכוון אותה לעבר הקפיצה הקוונטית שוברת השוויון ופורצת הדרך הזו.
האם הממשלה במדיניות שלה המכוונת להתמודדות עם העלייה הדרמטית בתוחלת החיים מוכנה לשנות תפיסה שתשנה גם את כל משוואת הזדקנות האוכלוסייה ממשוואה של עול לתפיסה ומשוואה של נכס?. אני בספק.
ומה דעתכם?